כמה פעמים אמרת לעצמך 'אם רק היה שומע (זה האבא) לי (זו האמא), הילד היה כבר מזמן עולה למיטה'.. או 'אני מבינה בדיוק למה הילדה התכוונה' (לעומת האבא שלא)..

כמה פעמים אמרת לעצמך 'היא (זו האמא) צריכה להגיד לילד חד וחלק כמו שאני (זה האבא) עושה' או 'מה היא רוצה ממני? הרי עשיתי מה שהיא ביקשה'

לא פעם אני שומעת הורים רבים ביניהם מי צודק בדרכו החינוכית- מה צריך לומר לילד, איך לעשות? ומנסים בדרך נואשת להחיל את דרכם על ההורה השני .

בהרבה בתים הבכורה ניתנת (בגלוי או בסמוי על ידי שני ההורים) לאם כי הרי היא יולדתו ומכירה את עוללה בכל רמ"ח גופו ונימי נפשו. אולם, דה עקא, מצב זה משאיר את האם בתחושת בדידות בגידול הילדים ואת האב מחוץ לקשר המיוחד של הורה-ילד.

חשוב לדעת כי להתפתחות נפשית תקינה הילד זקוק לשני הוריו , לא למרות ההבדלים שביניהם אלא דווקא בגללם!.

ידוע כי יותר מתשעים ותשעה אחוזים מהצופן הגנטי של נשים וגברים זהים לחלוטין ורק פחות מאחוז אחד בין המינים שונה. אבל שוני קטן זה משפיע על כל תא ותא בגופנו – מהעצבים הקולטים הנאה וכאב ועד תאי העצב המעבירים תפיסה, מחשבות, הרגשות ורגשות. מוח האישה ומוח הגבר מעבדים גירויים, שומעים, רואים, חשים ומעריכים את הרגשותיהם של אחרים בדרכים שונות. מערכות ההפעלה הנבדלות של מוח האישה ומוח הגבר מבצעות ומשיגות את אותן המטרות והמשימות אולם בשימוש במסלולים מוחיים שונים.

העולם האנושי שלנו מורכב משני המינים ולא זו בלבד אלא "כשם שאין פרצופיהם של בני- האדם דומים זה לזה, כך אין דעתם שווה זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו "(על פי מדרש במדבר רבה, פרק כ"א)

על מנת שילדכם יסתגל לעולם האנושי העשיר והמורכב, שיגדל לאדם המסוגל ליצור קשרים עם בני אדם שונים ומגוונים הוא זקוק כבר מלידתו (ואף קודם) להיפגש עם השונות האנושית הקיימת.

הקב"ה בחסדיו נתן לילד את התנאים הטובים להסתגלות טובה בדמות שני הוריו- אבא ואמא, שהם בעלי מוחות שונים, תפיסות שונות ואף דרכי ביצוע שונים.

לכן, אני מציעה להורים אפשרו לילדיכם להיפגש עם השוני שביניכם, עם היחודיות שכל הורה מביא לעולמו של הילד, זה מוסיף עושר ומימדיות בחיי הנפש של הילד.

ובאופן אופרטיבי, אמצו את הכלל הבא- מי שמטפל הוא המחליט ברגע נתון!

לדוגמא, השכבת ילדים במיטה- זה בסדר לילד שאבא ואמא משכיבים אותו אחרת בתורם. למשל, שאמא מלבישה ומעלה אותו בזריזות למיטה, מעמעמת את האור, מספרת סיפור שקט והילד שוקע בשלווה לשינה. זה בסדר באותה מידה שבערב אחר כשאבא משכיב אותו הוא קודם מקפיץ אותו במיטה, משחק איתו מחבואים בתוך השמיכה ורק כשהכל מבולגן הילד צונח שמח ומרוצה למיטה.

וזה גם בסדר שלוקח לאבא פי שניים זמן השכבה מאשר לאמא

במצב כזה שכל הורה משכיב את ילדו בתורו בדרכו הוא, הילד יפנים צורות שונות של השכבה הורית- השכבה אבהית טובה והשכבה אימהית טובה.

אם חלילה, הורה אחד יתעקש על דרך מסוימת אחת ויחידה, ויתווכח עם ההורה על כך, יחנך את ההורה בשעת השכבה איך ומה צריך לעשות ולהגיד לילד וכד', הילד עשוי להפנים השכבה הורית ממוזגת הרוויה בלחץ, בכעס, בכוחנות, בחרדה וכד'

האחדות ההורית שצריכה להיות אינה בהכרח בדרך הטיפולית המסוימת אלא במרחב שניתן לכל הורה לבטא את הורותו

אמא ואבא אפשרו לילדיכם להכיר את היחודיות של כל אחד מכם ולהפנימו בדרך טובה ונעימה, ובכך תסייעו לו בהתפתחות הנפשית התקינה!

לשאלות ותגובות ניתן לפנות למייל [email protected]